אישה פנטסטית: ביקורת

מרינה (דניאלה וגה), אישה טרנסית, מתעוררת לפתע באמצע הלילה כאשר בן זוגה, אורלנדו, חש ברע. היא ממהרת להביאו לבית החולים, אבל זה כבר מאוחר מדי. מרינה ההמומה רוצה להתאבל ולהיפרד כראוי מאהובה אבל לאנשים סביבה, יש תוכניות אחרות לגביה. המשפחה של אורלנדו, אותם הוא עזב בשביל מרינה, לא מתכוונים לאפשר לה להגיע לטקס האשכבה וגם לא ללוויה. ובמקביל, המשטרה מחליטה לפתוח בחקירה.
MV5BZjYzNTVmMjgtNTgyNS00MDExLWIyYjktNGQ3OGU1OGIzYTNlXkEyXkFqcGdeQXVyNzc1MTExNTk@._V1_SY1000_CR0,0,1469,1000_AL_

"אישה פנטסטית" – הכול אודות מרינה

הבחירה בוגה, שחקנית טרנסית, לתפקיד הראשי התבררה כהברקה לא רק מהסיבה הפוליטית. החמקמקות של הדמות הזאת מאתגרת לא רק את הסביבה שלה, אלא גם אותנו הצופים. אחת הדמויות בסרט קוראת לה כימרה. זה תורגם משום מה בעברית ל"חזיון תעתועים". אבל כימרה היא מפלצת בת כלאיים.

להמשיך לקרוא

"נרודה" ו"פטרסון" – סרטים על שירה ומשוררים

פבלו נרודה הוא אחד מגיבורי התרבות של אמריקה הלטינית. פטרסון הוא נהג אוטובוס בעיירה הקטנה פטרסון, בצפון מזרח ארצות הברית. נרודה הוא משורר לאומי נערץ, נקרא בשקיקה ע"י מיליונים ברחבי העולם, מגלומן צמא תהילה. פטרסון כותב שירים במחברת קטנה בזמנו הפנוי, אותם הוא אף פעם לא מפרסם. נרודה זכה בפרס נובל, היה סנאטור בפרלמנט הצ'יליאני והפך לסמל להתנגדות לפאשיזם. פטרסון הוא בכלל דמות בדיונית, פרי דמיונו של היוצר.
"אני רוצה לעשות עימך מה שהאביב עושה לעצי הדובדבן."

"אני רוצה לעשות עימך מה שהאביב עושה לעצי הדובדבן"

ושניהם עומדים במרכז סרטים חדשים שגיבוריהם משוררים. שני סרטים שונים מאוד, המנסים כל אחד בדרכו שלו, לגעת בשירה, ביצירתה ובמהותה.
"נרודה" הוא סרטו החדש של פבלו לראין הצ'ילאני, אחד מהכוכבים העולים של הקולנוע העולמי ("ג'קי", "המועדון", "לא"). "פטרסון" הוא סרטו האחרון של ג'ים ג' להמשיך לקרוא

טרומן – חברים עד הסוף: ביקורת

שניים מגדולי שחקני הקולנוע הלטיני של ימינו, ריקרדו דארין ("הסוד שבעיניים" ו"סיפורים פרועים") וחוויאר קמארה ("דבר אליה") מעניקים לדרמה הצנועה הזאת את אבק הכוכבים ואת הנוכחות הממגנטת שיש רק לגדולים ביותר. בבחירה המקורית היחידה בסרט, מגלמים שניהם את ההפכים של התדמית שדבקה בהם. קאמרה, מי שהרבה לגלם דמויות אקסצנטריות המהלכות על קצה השפיות בסרטיו של אלמודובר, מופיע דווקא בתפקיד המהנדס הבורגני והמיושב. לצידו, דארין, מי שמגלם את הדמות הסמכותית בכל סרט ארגנטינאי שאי פעם ראיתם, מופיע כדון ג'ואן אימפולסיבי ופושט רגל, ילדותי למדי. ההופעות של שני הענקים האלה מפיחות חיים וערנות בסרט הקורקטי הזה, הופכות אותו למעט יותר שווה לצפייה. עם כי, צפינו אצל שני השחקנים בהופעות מוצלחות יותר. שניהם מתקשים להפיק את המיטב מהסיטואציות המלאכותיות, המשתדלות לסחוט בכוח את מלוא ההומור והרגש מכל מצב.
%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%a1%d7%95%d7%a3-12-r-darin-j-camara-truman-fotograma-de-la-pelicula

"טרומן – חברים עד הסוף" – טיסת לואו קוסט לאירופה

"טרומן – חברים עד סוף" מגיע אלינו הישר מספרד, לאחר זכייתו המוחצת בפרסי האוסקר המקומיים, על תקן "הסרט הזר החביב והבלתי מזיק". וכמו שמו העברי, כך הוא – סרט חם עם לב להמשיך לקרוא

אמא שנייה: ביקורת

נראה שהמדינה שהמציאה את הסמבה, את קרנבל ריו ואת הקאיפיריניה יכולה להרשות לעצמה קולנוע בינוני. אחרת קשה לי להסביר איך קורה שברזיל שולחת לאוסקר את "אמא שנייה", סרט עם נשמה ענקית והמון כוונות טובות, אבל ביצוע מקרטע.

 

MV5BNjc2MTA5MTkxMl5BMl5BanBnXkFtZTgwMTE0NzAwNDE@._V1__SX1857_SY927_

החלקה ברזילאית

ואל (רג'ינה קאזה), אישה פשוטה, אמוציונלית וטובת לב, השאירה את בתה ג'סיקה בפרובינציה ונאלצה להגר לעיר הגדולה בחיפוש אחר פרנסה. כבר שנים היא עובדת במסירות רבה כעוזרת בית אצל משפחה עמידה בסאו פאולו, אצלם היא גרה בחדרון קטן. מנקה, מבשלת ומגדלת את בנם, בשעה שההורים עסוקים באירועים חברתיים נוצצים, מתקשים להקדיש תשומת לב לילד. את בתה היא לא זוכה לראות, אך מקפידה לשלוח בקביעות כסף לאנשים הדואגים לשלומה ולחינוכה. אחרי עשור בו לא התראו כלל, ג'סיקה מפתיעה את אמה ומחליטה לעבור להתגורר איתה בעיר הגדולה.
אך כשהנערה הצעירה נחשפת לחייה של ואל אצל מעסיקיה, היא מתקשה לקבל את המבנה המעמדי הנוקשה הנהוג בבית. הצעירה הדעתנית מסרבת לשתף פעולה עם מסגרת שנראית לה מיושנת וחסרת צדק. המתחים החברתיים, המשפחתיים והמיניים מתחילים לבעבע בווילה. עוד רגע הם יתחילו לגעוש, הבית יוצף להמשיך לקרוא

"סיפורים פרועים": ביקורת

WildTalesבאחד משיאי הסרט, בעיצומה של חתונה יהודית מפוארת, מגלה הכלה שהחתן בוגד בה עם אחת האורחות. הו, אז מתחיל מחול של נקמה, השפלה ואלימות הדדית. להמשיך לקרוא