דרייבר: ביקורת

נחמן, גיבור הסרט, הוא אדם נאלח אבל גם איש רגיש ומלא חמלה. מאחורי חומה של ציניות הוא מסתיר נפש של מספר סיפורים אמיתי, קשוב וסקרן.
150062018_publicity01.full

"דרייבר" – נדודי שינה בבני ברק

יהונתן אינדורסקי, היוצר של "שטיסל", חוזר גם הפעם לעברו החרדי. נחמן רוזומני  הוא מאכער מבני ברק שעובד כ"דרייבר". יש לו מידע על כל הגבירים והעסקנים העשירים של העיר. כל לילה הוא מעלה על סיפון רכבו שנורר אחר, מישהו עם סיפור קורע לב, ויחד הם נוסעים בין הנדבנים, מנסים לקבץ מהם קצת כסף. זאת שגרת חייו של נחמן, עד שיום אחד קורה אסון נוראי בעקבותיו אשתו עוזבת ומשאירה אותו לטפל לבד בבתם חני (מנואל אלקסלסי ורדי), בת ה-9.
נחמן חי מסיפורים של אחרים, מתפרנס מצער, מכאב וממועקה. מתקיים בזכות סיפורים בדויים. אבל בסוף, גם נחמן יהיה חייב לפרוק ולספר את הסיפור שלו עצמו.

להמשיך לקרוא

האופה מברלין: ביקורת

יש ב"האופה מברלין" סצנה אחת, שולית למדי במקומה בהתפתחות העלילתית של הסרט, אך כזאת האוצרת בתוכה את המטען הרגשי של הסרט כולו. בסצנה הזאת גברת דתייה (סנדרה שדה) פוגשת לראשונה את העובד הגרמני החדש בבית הקפה של אלמנתו של בנה. אף דבר לא נאמר במפגש הזה באופן מפורש, אך ברור לצופה כי האישה המבוגרת הזאת מבינה הכול. היא יודעת בדיוק מאיפה הגיע ומה הוא מחפש בירושלים. זהו רגע קצר של בימוי שחקנים וכתיבה דרמטית רבת ניואנסים החושף את כשרונו של היוצר לצרוב בנשמת הצופים. כשרון שלצערי לא בא לידי ביטוי באופן מלא ומספק ביצירה בכללותה.
האופה מברלין באדיבות סרטי נחשון 09

"האופה מברלין" – מאפים בשמי ברלין

סרט הביכורים של אופיר ראול גרייצר מביא למסך את סיפורם של שני אנשים שנפגשים בעקבות אהבתם לאדם אחד, שחלק בינם את חייו. אלה הם ענת (שרה אדלר), אשתו של אורן (רוי מילר), ותומאס (טים קלקהוף), קונדיטור ברלינאי, אשר פגש את אורן באחת מנסיעות העסקים של השני והפך למאהבו הקבוע בעיר. כאשר אורן נהרג לפתע בתאונה, תומאס מחליט להגיע לארץ, לבדוק מי היה הגבר שכה אהב. בהגיעו לירושלים תומאס מבקר בבית הקפה הקטן והכושל שמנהלת ענת. הוא מציע את שירותיו ומתחיל לעבוד במקום, וזאת מבלי לומר דבר למעסיקתו.

להמשיך לקרוא

פיגומים: ביקורת

אשר, תיכוניסט מופרע שמשלב לימודים לבגרויות עם עבודה בעסק הפיגומים של אביו (יעקב כהן, עושה מאמץ ונמנע מלעשות סטנדאפ וולגרי), לומד בכיתה של ערסים. זאת כיתה שהמורים מפחדים להיכנס אליה. את הכיתה של אשר לא לוקחים לשיעורי העשרה בספריה. כשרמי (עמי סמולרצ'יק, חתן פרס אופיר על תפקידו בסרט) מלמד בכיתה הוא רק נאבק שישימו את הפלאפונים בתיק ושיפסיקו ללכת מכות.
pigumom pic (1) (2).jpg

"פיגומים" – בונים אמון

פיגומים שואב את אופיו הייחודי כמו את העוצמה שלו, מהמילה הכי מעצבנת בקולנוע: אותנטיות.

להמשיך לקרוא

הקיר: ביקורת

מורן, יוצרת הסרט, מפרקת את נישואיה עם בן זוגה, אבי בנה, ונמלטת לעזרת הנשים בכותל המערבי.
הכותל, המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. הסמל הלאומי המובהק ביותר. לב הקונצנזוס הישראלי. דווקא שם, החליטה היוצרת למקם את סרטה האישי העוקב במקביל אחר שנה ברחבת הכותל ואחר הסערה העוברת על חייה האישיים. חורבן הבית הלאומי אל מול חורבן ביתה הפרטי.
mv5bmgm1mzu3otytoduwmy00mwvilthlodqtoge1mza5njrlmjbmxkeyxkfqcgdeqxvymjmymzi4mzy@._v1_ (2)

"הקיר" – סרטה של מורן איפרגן

"הקיר", סרט הביכורים המשונה והייחודי של מורן איפרגן, זוכה פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב האחרון, טעון כולו במתח שיוצר הניגוד החריף שבין הפרטי ללאומי. האם הבימאית מצליחה להפוך את הלאומי לפרטי ואת הפרטי ללאומי? האם יש לה מטרה כזאת? סיפורו של שוליית הסנדלר המופיע בסרט בשלמותו מרמז על הקבלה שהבימאית מבקשת ליצור בין שני הנרטיבים בסרט.
היוצרת אינה מסבירה מדוע בחרה ללכת אל הכותל.

להמשיך לקרוא

פוקסטרוט: ביקורת

הסרט הזוכה בתואר "שק החבטות החדש של מירי רגב" ובעיטור היוקרתי לא פחות, פרס חבר השופטים של פסטיבל ונציה, הוא "פוקסטרוט", סרטו החדש והמדובר של שמוליק מעוז, יוצר "לבנון". הרעש והצלצולים שליוו את הסרט במהלך החודש האחרון עזרו לו ללא ספק לסחוף את פרסי אופיר ושלחו אותו לייצג את מדינתנו במרוץ ל"אוסקר".
"פוקסטרוט" - יורים ורוקדים

"פוקסטרוט" – יורים ורוקדים #1

אך מה נשאר אחרי המהומה? האם הסרט שווה את התגובות הזועמות והאמוציות הלוהטות? האם הוא ראוי להישלח לאוסקר? והכי חשוב – האם שווה לצאת בשבילו מהבית?

להמשיך לקרוא

לחזור לבית התקווה: עשור לביקור התזמורת

10 שנים עברו מאז שטעות בהיגוי הפגישה את מפקד התזמורת עם בעלת הקיוסק. פגישה אשר הולידה את "ביקור התזמורת", בכיכובם של רונית אלקבץ ז"ל וששון גבאי. הסרט שכבש את לב הקהל בארץ ובעולם כבר הספיק להפוך לקלאסיקה מקומית ולנכס צאן ברזל של התרבות הישראלית. לציון האירוע וערב יום העצמאות למדינת ישראל התיישבתי עם ד"ר ישראל בן דור, היסטוריון וחוקר המזרח התיכון, לשיחה על הסרט ועל המפגשים השונים המתקיימים בו. מפגשים בין אנשים, עמים ותרבויות.

14352429_960998614022691_16020889314085157_o

צילם על הסט – מאיר רג'ואן

שורה של גברים במדי תכלת עומדים כתף אל כתף בשממה המדברית המאובקת, מביטים על השיכונים האפרוריים של "בית התקווה". זוהי העיירה שכוחת האל בה יתרחש המפגש האלמותי בין חברי התזמורת המשטרתית של אלכסנדריה לבין תושבי השכונה.
ד"ר ישראל בן דור: "הסרט הזה פורץ דרך מכיוון שהוא מצליח ל להמשיך לקרוא

בין העולמות: ביקורת

על מיטה בבית החולים הדסה עין כרם שוכב צעיר השרוי בתרדמת בעקבות פציעה בפיגוע. אמו הדואגת (מאיה גסנר) סועדת אותו יומם וליל. אמא, איתה ניתק קשר בשנים האחרונות. אך ממרחק בטוח, אישה נוספת (מריה זוריק) משגיחה בחרדה אחר מיטת החולה.

"בין העולמות" – דברי אליה

"בין העולמות" הוא סרט הביכורים של מיה חטאב, בוגרת בית הספר לטלוויזיה ולקולנוע "מעלה", מוסד ללימודי קולנוע המיועד לציבור הדתי. מבניין האבן העתיק, השוכן בשכונת מוסררה הירושלמית, בוקעים כבר כמה שנים קולות מרתקים המגובים בעשייה משובחת. קולות המאיימים להעשיר את המסך הישראלי בתכנים ובנקודות מבט שלא נראים בו לעיתים תכופות (בין בוגרי בית הספר ניתן למצוא גם את יוצרי "שטיסל" ו"סרוגים").
וכמו רבות מבין היצירות של יוצאי "מעלה", גם סרטה היפה של ח להמשיך לקרוא

נמל בית: ביקורת

סרטו החדש של ארז תדמור ("סיפור גדול") מגיע אל המסכים בדיוק שנה לאחר סרטו הקודם והמוצלח, "ארץ פצועה". גם כאן הארץ פצועה. פצועה ומושחתת: שם זה היה מותחן שוטרים מושחתים בחיפה הלילית, כאן זה מערבון באשדוד השמשית. אך האם הצליח היוצר להפוך נושאים חברתיים בוערים למערבון ים תיכוני מרתק?
OHAD ROMANO-0642

"נמל בית" – אני ואתה (לא) נשנה את העולם

אהרון, רב חובל ותיק (יורם חטב) חוזר לעיר הולדתו, אשדוד, לאחר שנים של שיוטים ברחבי העולם. הוא מחליט לפרוש מחיי המסעות ולנסות לבנות מחדש את חייו, ובעיקר את מערכת היחסים שלו עם בתו, המתנכרת לו (לירון בן שלוש). איש הים ההגון מקבל סטירת לחי מצלצלת עם נחיתתו על הקרקע המוצקה, כאשר הוא מקבל עבודה ניהולית בנמל. מהר מאוד אהרון האידיאליסט נחשף לשיטות שבהן פועל הנמל, לאינטרסים המניעים אותו ולסדרי הכוחות השולטים בו. נחוש לשמור על מוסר עבודה גבוה בקרב עובדיו, מוצא את עצמו האיש החדש בעיר נלחם ראש בראש ב"סנדק" של להמשיך לקרוא

נורמן: ביקורת

 הכול בחיים זה עניין של תזמון. נורמן אופנהיימר (ריצ'רד גיר), עסקן יהודי כושל מניו יורק, יודע את זה מצוין. הוא הרי פגש את מיכה אשל (ליאור אשכנזי), פוליטיקאי ישראלי בינוני, וקנה לו במתנה את זוג הנעליים הכי יקר במנהטן בדיוק בזמן הנכון. גם מיכה אשל יודע את זה מצוין, הוא הרי היה האדם המתאים ברגע הנכון ומצא את עצמו לפתע על כיסא ראש ממשלת ישראל. וגם הבמאי יוסף סידר ("מדורת השבט", "בופור" וה"הערת שוליים") מבין דבר או שניים בתזמון. ולא רק כי הוא ביים את הסרט במיומנות מופלאה, עם תזמונים קומיים ודרמטיים מדהימים. מה שמדהים הוא ש"נורמן" יוצא בארץ בדיוק בזמן הנכון, בתזמון שיכל להיות מצחיק, אם לא היה כה מדכא.
1_1

"נורמן" – סיגרים, שמפניה ורודה ונעליים 

את "נורמן", כתב סידר ככל הנראה על מערכת היחסים הסבוכה בין אהוד אולמרט לבין העסקן היהודי אמריקאי משה טלנסקי (קרוב משפחתו של היוצר), אך באופן אירוני הסרט יוצא בדיוק כאשר ראש הממשלה הנוכחי נחקר בקשר למתנות יקרות ערך אשר קיבל לכאורה מאיש עסקים אמריקאי. כך ש"נורמן" לא עוסק באנקדוטה פרטנית בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית, אלא באיום אסטרטגי להמשיך לקרוא

הכל שבור ורוקד: ביקורת

קשה לכתוב ביקורת סטנדרטית על סרטו החדש נוני גפן.
"הכל שבור ורוקד" הוא סרט מוזר שמנסה להיות מחזמר רוק פוסט מלחמתי וגם קומדיית חברים סטלנית. ואם זה לא מספיק, הוא מתהדר בשמו של לא פחות מאסי דיין כשותף לכתיבת התסריט. ללא ספק נקודות מוצא מחייבות ומעוררות ציפייה. אך האם הסרט מצליח להצדיק את היומרות? האם הוא מתגבש למשהו מעבר לאוסף של כוונות טובות?
l1120165

"הכל שבור ורוקד" – והנה הם באים ללא גוף

"הכל שבור ורוקד" הוא סרט עם שאיפות גבוהות שמתקשה להגשים בצורה מלאה את החזון של יוצריו. הוא מקרטע ומתקשה בלא מעט מקומות, למשל בלהוביל מהלך עלילתי משכנע מההתחלה ועד הסוף. אבל בקולו הסדוק הוא שר ישר מהלב, ובדרכו העקומה הסרט מצליח לבטא מצוקות קיומיות, פחדים וגם לטרוף ולזלול את החיים, בדרך לא מקובלת בקולנוע הישר להמשיך לקרוא