120 פעימות לדקה: ביקורת

נתן (ארנו ולואה) הצליח בינתיים להישאר "נקי" – הוא שרד את מגפת האיידס ע"י הימנעות מוחלטת. אבל כשהוא פוגש את שון (נהואל פרז־ביסקיארט), אקטיביסט מסור ונשא איידס, נתן מבין שאי אפשר לעצור את החיים ולתת לפחד למנוע מאתנו לאהוב.
MV5BMzdkZTk3MGMtMDVhMy00YWI3LWE0MzUtNjMwMWYzNWViZGEzXkEyXkFqcGdeQXVyNTA1NDY3NzY@._V1_

"120 פעימות לדקה" – המלחמה על האיידס

הסרט הצרפתי המדובר של השנה חוזר לפריז של תחילת שנות התשעים, שם גיבורי הסרט יחד עם קבוצת האקטיביסטים UCT UP נאבקים להעלות את המודעות למגפת האיידס המשתוללת. חברי הקבוצה הם לרוב צעירים להט"ביים, נשאים וגם לא, חברים, חברים של חברים וגם אמא אחת מיוחדת. הם יוצאים להפגנות, מסבירים על דרכים למניעת ההידבקות בבתי ספר ומתפרצים עם שקיות דם מלאכותי למשרדי חברת תרופות שעושה סיבוב על חולי האיידס.
יוצר הסרט, רובין קמפילו, מתעקש לעקוב אחרי חברי הארגון לא רק בפעילויות הפוטוגניות שלהם אל מול הממסד אלא גם אחר הדיונים הארוכים והקדחתניים שהם מנהלים פעם בשבוע במטה הארגון (בתרבות שיח מופלאה שאפשר רק לקנא בה). זהו לא תוכן הוויכוחים שמעניין את היוצרים אלא הדינמיקה המורכבת בין חברי הקבוצה ומנהיגיה.
MV5BNmUyZTg5YTUtYmVlNi00OGRiLWIyMmEtNTY2YzkxY2JmODJmXkEyXkFqcGdeQXVyNzExNDQ2NDM@._V1_SY1000_SX1500_AL_

איידס, לא מה שחשבת

אין כאן לכאורה שום דבר מקורי, שום דבר שלא ראינו קודם בסרטים אחרים וטובים יותר. אבל זה השילוב של "סרט איידס" קלאסי (אהבה של בחורים צעירים ויפים בטירוף שגופו של אחד מהם נכנע לנגיף) עם סרט על מאבק חברתי שיוצר את הקוקטייל המרענן ששמו "120 פעימות לדקה". הגסיסה מאיידס בד בבד עם המאבק האנרגטי יוצרת דימוי חדש של חולי איידס, ששונה מאוד מהדימוי האמריקאי המקובל. הגיבורים של "120 פעימות בדקה" הם לוחמים אקטיביים, שנאבקים בראש ובראשונה על הגנה בשביל השכבות החלשות ביותר בחברה (אסירים, נרקומנים, עובדי תעשיית המין).זאת התרומה הקטנה של הסרט למסורת העשירה של סרטים העוסקים במחלה.
"120 פעימות בדקה" מספק לא רק דיון פוליטי, אלא גם חווית צפייה סוחפת כמעט לאורך כל אורכו הרב. ולמרות העצב והיגון שיש בו הוא בוחר באופטימי וחוגג את המשך החיים ואת ניצחונם על המוות. וביננו, מה יותר נפלא מלראות חתיכים הורסים ומאוהבים נאבקים במלחמה צודקת?
לב אורלוב
המדד של לב:
3.5
תודה שביקרתם ב"סירטונלה", ביקורות קולנוע קולעות ומחכימות.
אתם מוזמנים תמיד לשוב ולהתארח בבלוג, בכתובת: levorlov.wordpress.com
ועכשיו גם חפשו בפייסבוק: "סירטונלה"
מודעות פרסומת

סטאלין מת! : ביקורת

סבתי שרה ז"ל נכחה בטקס ההלוויה של יוסיף סטאלין. בילדותי שמעתי סיפורים מהיום ההוא, בו מיליונים נהרו אל הכיכר האדומה כדי להיפרד מ"אלוהים", רומסים בדרכם אלפי בני אדם. "בכיתי נורא" סיפרה לי סבתא. "אבל למה בכית, את הרי שנאת אותו?" שאלתי. "ומותר היה לא לבכות?" היא ענתה לי בפליאה.
STILL-03_0

"סטאלין מת!" – ומה עושים עכשיו?

סבתא שרה אמנם שרדה את לנין, סטאלין, היטלר וגם את סדאם חוסיין, אך לצערי לא זכתה לצפות בקומדיה הבריטית החדשה, "סטאלין מת!". מעניין כיצד הייתה מגיבה להצגה הגרוטסקית של האירועים שעיצבו את חייה, חיי משפחתה ובעצם, את המאה העשרים כולה.

להמשיך לקרוא

אהבה חסרה: ביקורת

הסרט החדש של גדול במאיה העכשוויים של רוסיה נפתח בסדרה של נופים חורפיים מושלגים. אנדרי זוויאגינצב ממקם אותנו בטריטוריה של קור, ריקנות ובדידות. העגמומיות והשלווה הקפואה הזאת צובעות את הסרט כולו, השומר על ריחוק רגשי מהטרגדיה שבמרכזו. סרטיו הקודמים של היוצר נפלו על ראשי הצופים, מוחצים אותם בכל כובד משקלו של העולם הקורס של גיבוריו. אך "אהבה חסרה" נוקט בגישה שונה. הסיפור כאן מעיק ופסימי בדיוק כפי שהיה בכל אחד מסרטיו של המאסטר הרוסי ("השיבה", "ילנה", "לוויתן"), אך הכאב של הסרט מטפטף אט אט, בשקט, אל תוך נשמתו של הצופה, וממשיך לצרוב זמן רב לאחר הצפייה.
MV5BMDQ5MzFkNTItZjk4NS00YWY2LWE5MGUtMGEwMjgxODk3YTMxXkEyXkFqcGdeQXVyNjkxOTM4ODY@._V1_

"אהבה חסרה" – ילד של אף אחד

ג'ניה ובוריס, זוג בתהליך גירושין. דירת המשפחה עומדת למכירה. נשאר רק להחליט מי יקח את הילד. אבל אף אחד מבני הזוג לא שש לקבל את המשמורת על בנם היחיד, אליושה בן ה12. ג'ניה עסוקה בבן זוגה החדש ובוריס בבת זוגתו הצעירה. נדמה שאיש לא מקדיש שבב מחשבה לילד. ויום אחד אליושה לא חוזר מבית הספר.

להמשיך לקרוא

להרוג אייל קדוש: ביקורת

"שיני כלב", סרט הביכורים של גיורגוס לנטימוס, יצא ב-2009 וזעזע את העולם. הסרט חסר הפחד השאיר את צופיו המומים ונסערים, גרף מועמדות לאוסקר הזר, הביא אחריו גל שלם של סרטים יווניים ביזאריים והזניק את הקריירה של יוצרו, שהפך מאז לאחד מהכוכבים החמים של הקולנוע העכשווי.
MV5BNjhlZmYzYWUtMDFmMy00NDI0LWFhNjgtYzYyMGFhMjk2ZjE0XkEyXkFqcGdeQXVyNjUwNzk3NDc@._V1_

"להרוג אייל קדוש" – מה עושות האיילות?

ההגעה של סרטו החדש, "להרוג אייל קדוש", להקרנות מסחריות בישראל מפתיעה ומשמחת. במיוחד לאור העובדה שאף סרט של היוצר לא הוקרן כאן באופן סדיר. "להרוג אייל קדוש" הוא כבר סרטו השני בשפה האנגלית, קדם לו "הלובסטר" מלפני שנתיים, גם הוא עמוס בכוכבים הוליוודיים. המעבר של לנטימוס לשפה האנגלית לא עידן ולא מסחר אותו. היוצר ממשיך בכל סרטיו לחקור את האזורים האפלים של ההוויה האנושית, ממצב את עצמו כמין היצ'קוק מודרני.

להמשיך לקרוא

המסיבה: ביקורת

"המסיבה" הוא סרט בורגני ואלגנטי על אנשים בורגנים ואלגנטיים ומיועד לקהל שהוא בדיוק כזה. למעשה, הקהל שיבוא לראות את הסרט והגיבורים שעל המסך יכולים לקום ולהתחלף במהלך ההקרנה ואיש כנראה לא יבחין בהבדל.
timothy_spall_in_the_party_by_sally_potter_full_size

"המסיבה" – השמאל כתקליט שחוק

המסיבה שעל שמה קרוי הסרט מתרחשת בביתה של ג'נט (קריסטין סקוט תומאס) חברת מפלגת האופוזיציה הבריטית אשר מתמנת לשרה בממשלת הצללים (השם האנגלי, " "The Partyמכיל בתוכו כפל משמעות). אל ביתה של ג'נט ובעלה ביל (טימותי ספול) מתקבצת חבורה לא מגוונת ולא מאוד מעניינת: חברתה הטובה והצינית של ג'נט (פטרישה קלארקסון) ובעלה המתעניין בניו אייג' (ברונו גנץ), ידידת נעורים של ביל ובת זוגתה הצעירה ממנה בשנים רבות (שרי ג'ונס ואמילי מורטימר) ובחור צעיר וחם מזג (קיליאן מרפי) שמגיע בליווי אקדח.

להמשיך לקרוא

מאהב כפול: ביקורת

פרנסואה אוזון היה פעם הילד הרע של הקולנוע הצרפתי, וכבר בסרטו הראשון והמצוין, "סיטקום" (1998) גילה את גישתו למין כמראה החושפת את נפשו המסוכסכת של האדם. וכמו שקורה לכל הילדים הרעים, גם אוזון הפך מאז לחביב המיינסטרים הבורגני ומציג באופן קבוע בפסטיבלים הבכירים בעולם. כמעט כל סרטיו זוכים להקרנות מסחריות סדירות בארצנו וחלקם אף הפכו ללהיטים, ובינם: "בריכת שחייה", "שמונה נשים" ו"בתוך הבית".

"מאהב כפול" – גוונים של אפור

הפרסום המאסיבי של הסרט מבטיח לנו את עוד אחד ממותחניו המיניים והכה מתחכמים של היוצר הצרפתי.

להמשיך לקרוא

זרים מושלמים: ביקורת

בבסיסו של זוכה האוסקר האיטלקי, "זרים מושלמים", עומד משחק מסוכן – במהלך ארוחת הערב כולם מניחים את הניידים על השולחן. כל הודעה או שיחה שמגיעה – משתפים אותה עם כל הנוכחים. נשמע מסקרן? מטופש? לא אמין? עכשיו הסרט מגיע להקרנות מסחריות בארץ, ואפשר להיווכח שמדובר בסרט לא מתוחכם, אבל אפקטיבי להדהים. ולא, למרות ניסיונות השיווק – "זרים מושלמים" הוא לא קומדיה בשום פנים ואופן. זה סרט מבדר, ועם הרבה הומור, אבל זאת דרמה לכל דבר ועניין.
mv5bnjlkyjdjodktytywyy00nwrhltg0owitmdbkyjdkodi5ogvml2ltywdlxkeyxkfqcgdeqxvyndiynzq0njm__v1_

"זרים מושלמים" – אבל אתם יודעים שאני אלרגי לבוטנים

ארבעה זוגות חברים קובעים להיפגש לארוחה נעימה, מסוקר להמשיך לקרוא