להרוג אייל קדוש: ביקורת

"שיני כלב", סרט הביכורים של גיורגוס לנטימוס, יצא ב-2009 וזעזע את העולם. הסרט חסר הפחד השאיר את צופיו המומים ונסערים, גרף מועמדות לאוסקר הזר, הביא אחריו גל שלם של סרטים יווניים ביזאריים והזניק את הקריירה של יוצרו, שהפך מאז לאחד מהכוכבים החמים של הקולנוע העכשווי.
MV5BNjhlZmYzYWUtMDFmMy00NDI0LWFhNjgtYzYyMGFhMjk2ZjE0XkEyXkFqcGdeQXVyNjUwNzk3NDc@._V1_

"להרוג אייל קדוש" – מה עושות האיילות?

ההגעה של סרטו החדש, "להרוג אייל קדוש", להקרנות מסחריות בישראל מפתיעה ומשמחת. במיוחד לאור העובדה שאף סרט של היוצר לא הוקרן כאן באופן סדיר. "להרוג אייל קדוש" הוא כבר סרטו השני בשפה האנגלית, קדם לו "הלובסטר" מלפני שנתיים, גם הוא עמוס בכוכבים הוליוודיים. המעבר של לנטימוס לשפה האנגלית לא עידן ולא מסחר אותו. היוצר ממשיך בכל סרטיו לחקור את האזורים האפלים של ההוויה האנושית, ממצב את עצמו כמין היצ'קוק מודרני.

להמשיך לקרוא

המסיבה: ביקורת

"המסיבה" הוא סרט בורגני ואלגנטי על אנשים בורגנים ואלגנטיים ומיועד לקהל שהוא בדיוק כזה. למעשה, הקהל שיבוא לראות את הסרט והגיבורים שעל המסך יכולים לקום ולהתחלף במהלך ההקרנה ואיש כנראה לא יבחין בהבדל.
timothy_spall_in_the_party_by_sally_potter_full_size

"המסיבה" – השמאל כתקליט שחוק

המסיבה שעל שמה קרוי הסרט מתרחשת בביתה של ג'נט (קריסטין סקוט תומאס) חברת מפלגת האופוזיציה הבריטית אשר מתמנת לשרה בממשלת הצללים (השם האנגלי, " "The Partyמכיל בתוכו כפל משמעות). אל ביתה של ג'נט ובעלה ביל (טימותי ספול) מתקבצת חבורה לא מגוונת ולא מאוד מעניינת: חברתה הטובה והצינית של ג'נט (פטרישה קלארקסון) ובעלה המתעניין בניו אייג' (ברונו גנץ), ידידת נעורים של ביל ובת זוגתה הצעירה ממנה בשנים רבות (שרי ג'ונס ואמילי מורטימר) ובחור צעיר וחם מזג (קיליאן מרפי) שמגיע בליווי אקדח.

להמשיך לקרוא

פוקסטרוט: ביקורת

הסרט הזוכה בתואר "שק החבטות החדש של מירי רגב" ובעיטור היוקרתי לא פחות, פרס חבר השופטים של פסטיבל ונציה, הוא "פוקסטרוט", סרטו החדש והמדובר של שמוליק מעוז, יוצר "לבנון". הרעש והצלצולים שליוו את הסרט במהלך החודש האחרון עזרו לו ללא ספק לסחוף את פרסי אופיר ושלחו אותו לייצג את מדינתנו במרוץ ל"אוסקר".
"פוקסטרוט" - יורים ורוקדים

"פוקסטרוט" – יורים ורוקדים #1

אך מה נשאר אחרי המהומה? האם הסרט שווה את התגובות הזועמות והאמוציות הלוהטות? האם הוא ראוי להישלח לאוסקר? והכי חשוב – האם שווה לצאת בשבילו מהבית?

להמשיך לקרוא

נמל בית: ביקורת

סרטו החדש של ארז תדמור ("סיפור גדול") מגיע אל המסכים בדיוק שנה לאחר סרטו הקודם והמוצלח, "ארץ פצועה". גם כאן הארץ פצועה. פצועה ומושחתת: שם זה היה מותחן שוטרים מושחתים בחיפה הלילית, כאן זה מערבון באשדוד השמשית. אך האם הצליח היוצר להפוך נושאים חברתיים בוערים למערבון ים תיכוני מרתק?
OHAD ROMANO-0642

"נמל בית" – אני ואתה (לא) נשנה את העולם

אהרון, רב חובל ותיק (יורם חטב) חוזר לעיר הולדתו, אשדוד, לאחר שנים של שיוטים ברחבי העולם. הוא מחליט לפרוש מחיי המסעות ולנסות לבנות מחדש את חייו, ובעיקר את מערכת היחסים שלו עם בתו, המתנכרת לו (לירון בן שלוש). איש הים ההגון מקבל סטירת לחי מצלצלת עם נחיתתו על הקרקע המוצקה, כאשר הוא מקבל עבודה ניהולית בנמל. מהר מאוד אהרון האידיאליסט נחשף לשיטות שבהן פועל הנמל, לאינטרסים המניעים אותו ולסדרי הכוחות השולטים בו. נחוש לשמור על מוסר עבודה גבוה בקרב עובדיו, מוצא את עצמו האיש החדש בעיר נלחם ראש בראש ב"סנדק" של להמשיך לקרוא

זרים מושלמים: ביקורת

בבסיסו של זוכה האוסקר האיטלקי, "זרים מושלמים", עומד משחק מסוכן – במהלך ארוחת הערב כולם מניחים את הניידים על השולחן. כל הודעה או שיחה שמגיעה – משתפים אותה עם כל הנוכחים. נשמע מסקרן? מטופש? לא אמין? עכשיו הסרט מגיע להקרנות מסחריות בארץ, ואפשר להיווכח שמדובר בסרט לא מתוחכם, אבל אפקטיבי להדהים. ולא, למרות ניסיונות השיווק – "זרים מושלמים" הוא לא קומדיה בשום פנים ואופן. זה סרט מבדר, ועם הרבה הומור, אבל זאת דרמה לכל דבר ועניין.
mv5bnjlkyjdjodktytywyy00nwrhltg0owitmdbkyjdkodi5ogvml2ltywdlxkeyxkfqcgdeqxvyndiynzq0njm__v1_

"זרים מושלמים" – אבל אתם יודעים שאני אלרגי לבוטנים

ארבעה זוגות חברים קובעים להיפגש לארוחה נעימה, מסוקר להמשיך לקרוא

לב שקט מאוד: ביקורת

אניה בוקשטיין חוזרת למסך הגדול אחרי שנים רבות של היעדרות, בתפקיד ראשי בסרטו של איתן ענר, "לב שקט מאוד". ההופעה המאופקת אך מלאת העוצמה של השחקנית האהובה אמנם לא מאפשרת לה להציג את טעמה האופנתי המשובח (שהפך אותה לחביבת מדורי הרכילות), אבל היא ללא ספק מזכירה לנו באיזה כוכבת על ברוכת כישרונות מדובר. ההופעה של בוקשטיין היא הסיבה העיקרית לצפות בסרט, דרמה ירושלמית על התנגשות בין שבטי ישראל, לצלילי פסנתר ועוגב.
a-quiet-heart-5

"לב שקט מאוד" – אניה מאחדת את שבטי ישראל

נעמי (אניה בוקשטיין), פסנתרנית צעירה, מגיעה לירושלים. היא בורחת. נמלטת מתל אביב. נעמי כנראה לא קוראת חדשות, אז היא מגיעה לחפש שקט דווקא בעיר להמשיך לקרוא

לא פה, לא שם: ביקורת

השם העברי של הסרט (בערבית קראו לו "ים יבשה") מכוון באופן ישיר לטרגדיה של הגיבורות שלו. אבל בעיני הכותרת היומרנית הזאת גדולה בכמה מידות על היצירה הצנועה, שנהנית מאיזה גרוב מהורהר ולא מקול זעקה חותך. היה מתאים לה שם עדין, ואולי אף שנון יותר. משהו שקולע למנגינות הנפלאות המעניקות לסרט את הטעם המלוח שלו.
העניין המידי שהסרט יצר עם יציאתו הוא כמובן העיסוק שלו בגיבורות שהתרבות הישראלית לא מרבה להציב במרכז הבמה. "לא פה, לא שם" חושף את הצופים לסצנה הפלסטינית הצעירה והבועטת שמתחוללת בתל אביב. סרט דובר ערבית, על ערבים, שנכתב וביום ע"י יוצרת ערביה ויש בו יותר ג'וינטים מיהודים. הפוליטיקה כאן היא יותר פנים מגזרית, מגדרית ברובה, כאשר הפוליטיקה של הנכבה נהדפת לשוליים ונוכחת יותר בעיצוב הסטים, מאשר בעלילה.
in_between_01_berman

"לא פה, לא שם" – שלוש מלכות, לב אחד

לילה מנצרת (מונא חוה, הגרסה הצעירה של חנה א להמשיך לקרוא

אנשים שהם לא אני: ביקורת

"ההיפסטרים זוכים לרמה יוצאת דופן של תיעוב כנגדם. אלו המבקרים את התרבות ההיפסטרית תיארו את הקבוצה הזאת, שמוגדרת באופן די עמום, כשופעת בשביעות רצון עצמית, מלאה בסתירות, ובשורה התחתונה, מהווה את המבוי הסתום של החברה המערבית." מתוך מגזין "טיים".
%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%94%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%a0%d7%99

"אנשים שהם לא אני" – אפס מאופס ביחסי אנוש

"אנשים שהם לא אני" אמנם מגלה סימפתיה כלפי הגיבורה הדפוקה שלו וכואב את כאבה, אבל הוא גם שופך עליה דלי קפוא של ביקורת, ולא בתור אתגר ביו טיוב. לבקר מהצד זה קל. זה הכי מתייפייף. אבל היוצרת, במהלך מבריק, ליהקה דווקא את עצמה לתפקיד הראשי – על מי אני צוחקת? על עצמי אני צוחקת. היא לא מסתכלת החוצה בתוכחה, אלא דווקא מציבה את המראה מול עצמה. מה שנותן תוקף לביקורת הנוקבת. אנשים שהם דווקא כן להמשיך לקרוא

המורה: ביקורת

לא תמצאו כאן מעצרים באישון לילה וגם לא הוצאות להורג או חוקרי ק.ג.ב אכזריים. יש פה רק בית ספר עממי, תלמידים, הורים ומורה אחת. גברת חביבה למראה. ובכל זאת, "המורה" הוא סרט על החיים תחת דיקטטורה. ככה זה כשמדובר בסאטירה נשכנית שתוקפת נושא מוכר מזווית לא שגרתית.
ucitelka_a3_nahlad_datum

"המורה" – לגברתי באהבה

צ'כוסלובקיה של תחילת שנות ה-80. המורה, גב' דראזדצ'ובה (סוזנה מוררי), אלמנתו של בכיר המפלגה הקומוניסטית, מגיעה ללמד את תלמידי כיתתה חשבון, ספרות ורוסית. ועל הדרך מת להמשיך לקרוא

עמק: ביקורת

ג'וש נכנס לכיתה באיחור, משליח את הילקוט שלו על הנער שהעז להתיישב במקומו. כשהמורה מסרבת לדרישתו לצאת לשירותים באמצע השיעור, הוא מטיל את מימיו בפח האשפה לעיני התלמידים ההמומים. ג'וש בן ה- 17 הוא הבריון הכיתתי. בחור גדול גוף ואלים. עבריין אמיתי. מבט אל תוך מה שמתרחש בדירה המטונפת, בה ג'וש גר עם אחיו ואמו הלא מתפקדת, מגלה מציאות מטרידה. מערכת יחסים משפחתית שהיינו מעדיפים שלא להיחשף אליה. בגילומו היוצא מן הכלל של כוכב "גאליס", נוה צור, זאת דמות המסתירה מאחורי מסך של תוקפנות נפש פגיעה. צור מביא אל המסך אנרגיות בוערות, מעצב את התסביכים המכאובים והחלומות של הנער בכישרון נדיר. ג'וש הוא הקלף המנצח של "עמק", מעניק לו את הטעם והייחוד גם ברגעים החלשים.
HAHEMEK BY RAN MENDELSON HI RES-29521

אני והחבר'ה

דוד (רועי ניק) עובר עם אביו ממרכז הארץ למגדל העמק. הוא בחור שקט ומופנם, אוהב לקרוא ולשמוע מוסיקה, שום דבר לא מכין אותו למפגש עם הנוער המקומי בבית הספר. במיוחד לא למפגש עם להמשיך לקרוא