דרייבר: ביקורת

נחמן, גיבור הסרט, הוא אדם נאלח אבל גם איש רגיש ומלא חמלה. מאחורי חומה של ציניות הוא מסתיר נפש של מספר סיפורים אמיתי, קשוב וסקרן.
150062018_publicity01.full

"דרייבר" – נדודי שינה בבני ברק

יהונתן אינדורסקי, היוצר של "שטיסל", חוזר גם הפעם לעברו החרדי. נחמן רוזומני  הוא מאכער מבני ברק שעובד כ"דרייבר". יש לו מידע על כל הגבירים והעסקנים העשירים של העיר. כל לילה הוא מעלה על סיפון רכבו שנורר אחר, מישהו עם סיפור קורע לב, ויחד הם נוסעים בין הנדבנים, מנסים לקבץ מהם קצת כסף. זאת שגרת חייו של נחמן, עד שיום אחד קורה אסון נוראי בעקבותיו אשתו עוזבת ומשאירה אותו לטפל לבד בבתם חני (מנואל אלקסלסי ורדי), בת ה-9.
נחמן חי מסיפורים של אחרים, מתפרנס מצער, מכאב וממועקה. מתקיים בזכות סיפורים בדויים. אבל בסוף, גם נחמן יהיה חייב לפרוק ולספר את הסיפור שלו עצמו.

להמשיך לקרוא

אישה פנטסטית: ביקורת

מרינה (דניאלה וגה), אישה טרנסית, מתעוררת לפתע באמצע הלילה כאשר בן זוגה, אורלנדו, חש ברע. היא ממהרת להביאו לבית החולים, אבל זה כבר מאוחר מדי. מרינה ההמומה רוצה להתאבל ולהיפרד כראוי מאהובה אבל לאנשים סביבה, יש תוכניות אחרות לגביה. המשפחה של אורלנדו, אותם הוא עזב בשביל מרינה, לא מתכוונים לאפשר לה להגיע לטקס האשכבה וגם לא ללוויה. ובמקביל, המשטרה מחליטה לפתוח בחקירה.
MV5BZjYzNTVmMjgtNTgyNS00MDExLWIyYjktNGQ3OGU1OGIzYTNlXkEyXkFqcGdeQXVyNzc1MTExNTk@._V1_SY1000_CR0,0,1469,1000_AL_

"אישה פנטסטית" – הכול אודות מרינה

הבחירה בוגה, שחקנית טרנסית, לתפקיד הראשי התבררה כהברקה לא רק מהסיבה הפוליטית. החמקמקות של הדמות הזאת מאתגרת לא רק את הסביבה שלה, אלא גם אותנו הצופים. אחת הדמויות בסרט קוראת לה כימרה. זה תורגם משום מה בעברית ל"חזיון תעתועים". אבל כימרה היא מפלצת בת כלאיים.

להמשיך לקרוא

אהבה חסרה: ביקורת

הסרט החדש של גדול במאיה העכשוויים של רוסיה נפתח בסדרה של נופים חורפיים מושלגים. אנדרי זוויאגינצב ממקם אותנו בטריטוריה של קור, ריקנות ובדידות. העגמומיות והשלווה הקפואה הזאת צובעות את הסרט כולו, השומר על ריחוק רגשי מהטרגדיה שבמרכזו. סרטיו הקודמים של היוצר נפלו על ראשי הצופים, מוחצים אותם בכל כובד משקלו של העולם הקורס של גיבוריו. אך "אהבה חסרה" נוקט בגישה שונה. הסיפור כאן מעיק ופסימי בדיוק כפי שהיה בכל אחד מסרטיו של המאסטר הרוסי ("השיבה", "ילנה", "לוויתן"), אך הכאב של הסרט מטפטף אט אט, בשקט, אל תוך נשמתו של הצופה, וממשיך לצרוב זמן רב לאחר הצפייה.
MV5BMDQ5MzFkNTItZjk4NS00YWY2LWE5MGUtMGEwMjgxODk3YTMxXkEyXkFqcGdeQXVyNjkxOTM4ODY@._V1_

"אהבה חסרה" – ילד של אף אחד

ג'ניה ובוריס, זוג בתהליך גירושין. דירת המשפחה עומדת למכירה. נשאר רק להחליט מי יקח את הילד. אבל אף אחד מבני הזוג לא שש לקבל את המשמורת על בנם היחיד, אליושה בן ה12. ג'ניה עסוקה בבן זוגה החדש ובוריס בבת זוגתו הצעירה. נדמה שאיש לא מקדיש שבב מחשבה לילד. ויום אחד אליושה לא חוזר מבית הספר.

להמשיך לקרוא

פיגומים: ביקורת

אשר, תיכוניסט מופרע שמשלב לימודים לבגרויות עם עבודה בעסק הפיגומים של אביו (יעקב כהן, עושה מאמץ ונמנע מלעשות סטנדאפ וולגרי), לומד בכיתה של ערסים. זאת כיתה שהמורים מפחדים להיכנס אליה. את הכיתה של אשר לא לוקחים לשיעורי העשרה בספריה. כשרמי (עמי סמולרצ'יק, חתן פרס אופיר על תפקידו בסרט) מלמד בכיתה הוא רק נאבק שישימו את הפלאפונים בתיק ושיפסיקו ללכת מכות.
pigumom pic (1) (2).jpg

"פיגומים" – בונים אמון

פיגומים שואב את אופיו הייחודי כמו את העוצמה שלו, מהמילה הכי מעצבנת בקולנוע: אותנטיות.

להמשיך לקרוא

פאטי קייקס: ביקורת

פאטרישיה דומברובסקי (דניאל מקדונלד) היא בחורה צעירה מניו ג'רזי. בשכונה קוראים לה "דמבו", בגלל המשקל העודף שלה, אבל היא מעדיפה שיקראו לה "קילה פי", שם הבמה שלה. פאטרישיה כותבת שירים וחולמת לכבוש את סצנת ההיפ הופ העולמית, אבל כרגע עובדת בפאב מטונף, בו אמה נוהגת להשתכר ולהקיא בשירותים.
"פאטי קייקס" - עד שהגברת השמנה שרה

"פאטי קייקס" – עד שהגברת השמנה שרה

לפאטי יש כשרון גדול, חזון ברור ונחישות עצומה. היא לא תיתן לדבר לעצור אותה בדרך לתהילה.
"פאטי קייקס", סרט הביכורים שובה הלב של ג'רמי ג'ספר מבוסס על הנוסחה הכי ישנה בקולנוע האמריקאי: אאוטסיידר מוכשר שמנסה לפרוץ, אבל הסביבה לא לוקחת אותו ברצינות, ותנאי הפתיחה שלו הם לרעתו. יש מאבק, קונפליקט משפחתי, מציאת אהבה, משבר ואחריו הניצחון המתוק.
על פניו, נשמע כמו גוש קיטש "מעורר השראה", נוטף מתיקות יתר.

להמשיך לקרוא

"נרודה" ו"פטרסון" – סרטים על שירה ומשוררים

פבלו נרודה הוא אחד מגיבורי התרבות של אמריקה הלטינית. פטרסון הוא נהג אוטובוס בעיירה הקטנה פטרסון, בצפון מזרח ארצות הברית. נרודה הוא משורר לאומי נערץ, נקרא בשקיקה ע"י מיליונים ברחבי העולם, מגלומן צמא תהילה. פטרסון כותב שירים במחברת קטנה בזמנו הפנוי, אותם הוא אף פעם לא מפרסם. נרודה זכה בפרס נובל, היה סנאטור בפרלמנט הצ'יליאני והפך לסמל להתנגדות לפאשיזם. פטרסון הוא בכלל דמות בדיונית, פרי דמיונו של היוצר.
"אני רוצה לעשות עימך מה שהאביב עושה לעצי הדובדבן."

"אני רוצה לעשות עימך מה שהאביב עושה לעצי הדובדבן"

ושניהם עומדים במרכז סרטים חדשים שגיבוריהם משוררים. שני סרטים שונים מאוד, המנסים כל אחד בדרכו שלו, לגעת בשירה, ביצירתה ובמהותה.
"נרודה" הוא סרטו החדש של פבלו לראין הצ'ילאני, אחד מהכוכבים העולים של הקולנוע העולמי ("ג'קי", "המועדון", "לא"). "פטרסון" הוא סרטו האחרון של ג'ים ג' להמשיך לקרוא

נורמן: ביקורת

 הכול בחיים זה עניין של תזמון. נורמן אופנהיימר (ריצ'רד גיר), עסקן יהודי כושל מניו יורק, יודע את זה מצוין. הוא הרי פגש את מיכה אשל (ליאור אשכנזי), פוליטיקאי ישראלי בינוני, וקנה לו במתנה את זוג הנעליים הכי יקר במנהטן בדיוק בזמן הנכון. גם מיכה אשל יודע את זה מצוין, הוא הרי היה האדם המתאים ברגע הנכון ומצא את עצמו לפתע על כיסא ראש ממשלת ישראל. וגם הבמאי יוסף סידר ("מדורת השבט", "בופור" וה"הערת שוליים") מבין דבר או שניים בתזמון. ולא רק כי הוא ביים את הסרט במיומנות מופלאה, עם תזמונים קומיים ודרמטיים מדהימים. מה שמדהים הוא ש"נורמן" יוצא בארץ בדיוק בזמן הנכון, בתזמון שיכל להיות מצחיק, אם לא היה כה מדכא.
1_1

"נורמן" – סיגרים, שמפניה ורודה ונעליים 

את "נורמן", כתב סידר ככל הנראה על מערכת היחסים הסבוכה בין אהוד אולמרט לבין העסקן היהודי אמריקאי משה טלנסקי (קרוב משפחתו של היוצר), אך באופן אירוני הסרט יוצא בדיוק כאשר ראש הממשלה הנוכחי נחקר בקשר למתנות יקרות ערך אשר קיבל לכאורה מאיש עסקים אמריקאי. כך ש"נורמן" לא עוסק באנקדוטה פרטנית בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית, אלא באיום אסטרטגי להמשיך לקרוא

עניינים אישיים: ביקורת

"עניינים אישיים" מגיע לבתי הקולנוע בעיצומה של אחת מהתקופות הפוליטיות ביותר בקולנוע הישראלי של השנים האחרונות. בזה אחר זה עולים כאן "לא פה, לא שם" של מייסלון חמוד, "מעבר להרים ולגבעות" של ערן קולירין ועכשיו גם "עניינים אישיים" של מהא חאג'. וממש כמו בסרט של קולירין אשר עלה פה לפני מספר שבועות, גם הסרט של חאג' מציע מבט מריר ומשועשע על אבסורד של החיים שלנו בארץ הזאת. רק הפעם מהצד השני של המתרס. אז כן, גיוון של דעות לא תמצאו כאן, ואת תפיסת העולם הפוליטית של "עניינים אישיים" אפשר לנחש מבלי לראות דקה מהסרט. ואף על פי כן, אני ממליץ בחום ללכת ולצפות ב"עניינים אישיים", כי יש בסרט המפתיע הזה הרבה יותר מעוד סרט על "המצב" המיועד לקהל האירופאי. כי באופן משמח, הגל הנוכחי של סרטים פוליטיים מציע קולנוע שאפתני ומלהיב, הבוחן בעין חדה סיפורים אנושיים מורכבים כמו גם את המציאות הפוליטית המעצבת אותם.
138142016_publicity01-full

"עניינים אישיים" – טנגו אחרון במחסום

"עניינים אישיים" סובב סביב משפחה בורגנית- ערבית- נוצרית- ישראלית- פלסטינית (איך נחיה בלי הגדרות…). ההורים הקשישים חיים בזוגיות כבויה בביתם הגדול והמטופח בנצרת. בתם ההרה נחושה לשלוט בחיי בעלה התמים ובחייהם של כל בני משפחתה ממקום מושבה ברמאללה. ובניהם מפוזרים בין שוודיה להמשיך לקרוא

תיקון: ביקורת

 שחור מול לבן, קודש וחול, חיים ומוות, עולם הרוח ועולם הבשר.
E035_C019_0306YJ

"תיקון": חסיד על סוס לבן

"תיקון", סרטו השני של הקולנוען ואמן הווידאו ארט אבישי סיוון, עובד כולו על ניגודים, על המתח בינם ועל תהליך המעבר מקצה אחד לקצה האחר. כמו כניסה לחדר מראות, דימוי אחד משתקף תמיד ברגע אחר, שינוי אחד מביא לשרשרת של שינויים שכבר אי אפשר לעצו להמשיך לקרוא

המורה: ביקורת

לא תמצאו כאן מעצרים באישון לילה וגם לא הוצאות להורג או חוקרי ק.ג.ב אכזריים. יש פה רק בית ספר עממי, תלמידים, הורים ומורה אחת. גברת חביבה למראה. ובכל זאת, "המורה" הוא סרט על החיים תחת דיקטטורה. ככה זה כשמדובר בסאטירה נשכנית שתוקפת נושא מוכר מזווית לא שגרתית.
ucitelka_a3_nahlad_datum

"המורה" – לגברתי באהבה

צ'כוסלובקיה של תחילת שנות ה-80. המורה, גב' דראזדצ'ובה (סוזנה מוררי), אלמנתו של בכיר המפלגה הקומוניסטית, מגיעה ללמד את תלמידי כיתתה חשבון, ספרות ורוסית. ועל הדרך מת להמשיך לקרוא