קובו אגדה של סמוראי: ביקורת

ילד יפני קטן עם רטייה על עינו השמאלית מגיע ליריד כפרי, נעמד באמצע הרחבה ומתחיל לספר סיפור. מלווה את עצמו בגיטרה ובדמויות אוריגאמי מעופפות, הוא מצליח לרתק את הקהל הרב שהתאסף סביבו. מזריחת השמש ועד שקיעתה, מאזינים תושבי הכפר פעורי פה לסיפורי ההרפתקאות, המסעות והקרבות. אך רגע לפני שהסיפור מסתיים והשמש שוקעת, אוסף הילד את דבריו ומסתלק.
kubo (2)

"קובו: אגדה של סמוראי" – נא לא להאכיל את הקופים

הילד, הוא קובו, גיבור הסרט. מדוע אינו מסיים את סיפורו? ולמה הוא חייב לברוח לפני רדת החשכה למערה בה הוא גר עם אימו החולה?
"קובו: אגדה של סמוראי" יצירה שעוסקת באגדות, באומנות הסיפור ובמהותו, בנויה בעצמה כסיפור בתוך סיפור. את המסעות אותם שמע קובו מאימו וסיפר אחר כך לתושבי הכפר, יחווה הגיבור על בשרו שלו.
אולפני האנימציה "לייקה" פרצו עם הסרט המצמרר והמשובח "קרוליין" המבוסס על קלאסיקת הפנטזיה של ניל גיימן "קרוליין ודלת הקסמים". המקור הספרותי הניב בסיס סיפורי מרתק, קולח וסוחף – מה שהפך את "קרוליין" לסרט שרואים בנשימה אחת. מה שכל כך חסר ב"ק להמשיך לקרוא
מודעות פרסומת

מסיבת נקניקיות: סוג של ביקורת

הרגעים הכי קורעים בסרט השטותי הזה, בסדר עולה:
 (זהירות, מכיל סוג של ספויילרים)
MV5BMTU1MjU5ODg4MF5BMl5BanBnXkFtZTgwMzI2MjIyODE@._V1_SX1777_CR0,0,1777,999_AL_

סוף עידן התמימות

  • הנקניקיות יושבות באריזה ומפנטזות בקול רם על הרגע בו יכנסו לתוך הלחמניות הרכות היושבות לידן במדף, ארוזות היטב, לא נגועות. טהורות ובתוליות. זה וולגארי, מפגר ומאוד מצחיק.
  • תאונת עגלות עמוסות במזון בסופרמרקט. התוצאה: הרג המוני. דם, איברים שפוכים וחמאת בוטנים שממ להמשיך לקרוא

מוצאים את דורי: ביקורת

אי שם, בתחילת שנות האלפיים התגלה ע"י חברת "פיקסאר" מאגר עצום של מזומנים ששכן לו בקרקעית האוקיינוס. שנים הם שאבו משם את הדמויות הצבעוניות של הדגיגים החביבים, מכרו אותם לכל ילדי העולם בצורת ילקוטים, צעצועים וארוחות ילדים. לכו תנסו למכור לילדה קטנה בובה של עכברוש שעיר שמבשל. לא מפתיע שהעולם הצבעוני, הקיצי והאופטימי של שונית האלמוגים הפך בקלות לאחד המותגים המובילים בעולם.
MV5BMTc4MTY5NTMwMl5BMl5BanBnXkFtZTgwMjcyODIyOTE@._V1_SX1777_CR0,0,1777,999_AL_

"מוצאים את דורי": עכשיו מותר לבכות

כשאלזה ואנה (וחבורה של יצורים צהובים מעצבנים) התחילו לעקוף את כל המכירות של "פיקסאר" בסיבוב, הבינו באולפן שיש צורך דחוף להשיב לחיים את אסדת הקידוח שבלב השונית.
כך נולד "מוצאים את דורי".
לכן כל כך הופתעתי להיתקל בלהיט ההוליוודי התעשייתי והמהונדס הזה בגלריה שלמה של גיבורים שסובלים מנכויות וממוגבלויות פיזיות, שכליות ונפש להמשיך לקרוא

זוטרופוליס: ביקורת

הטריילר של "זוטרופוליס", סצנה אחת מבריקה שכבשה בסערה את הרשת בחודשים האחרונים, הוא לצערי, סוג של תרמית. כן, המפגש של השוטרת עם העצלנים מופיע בשלמותו בסרט והוא הפנינה הבלתי מעורערת שלו. אבל הרגע הזה לא באמת משקף את רוח היצירה. שם הייתה סצנה אחת ארוכה, מקורית ומושחזת. הסרט, לעומת זאת משתייך לז'אנר על, אליו משתייכות יותר מדי יצירות בשנים האחרונות- המחוות המודעות לעצמן. מדובר באוסף בלתי יאמן של קריצות וציטוטים- החל מסיפור המסגרת, דרך הנושאים בהם הוא עוסק, הדמויות, הדימויים הוויזואליים, הרפליקות, עלילות המשנה וגוון הלק של הגיבורה הראשית. הטיפוס של השועל לקוח מקלאסיקה א', הסוויץ' הזה ממותחן ב' והיי, המכונה לייצור סמים היא בדיוק כמו ב"שובר שורות"!
MV5BMTUzMzYxMzAxMF5BMl5BanBnXkFtZTgwMTI5NzIzNzE@._V1__SX1218_SY838_

תמתינו בצד, אני באמצע ניים דרופינג

הצפייה בסרט מזכירה השתכשכות בבריכת כדורים צבעוניים בג'ימבורי- בתוך שצף החגיגה העליזה של צבעים ססגוניים, טיפוסים מצחיקים, המצאות וויזואליות, סביבות משתנות, משחקי פרופורציות, עכברים ופרוות צמריריות נמצאת איפשהו גם עלילת הרפתקאות פרועה. בעיר החיות בה מתגוררים יחדיו אוכלי העשב והטורפים, שפנפנה קטנה חולמת להצטרף למשטרה ולהציל את העולם. ביחד עם שועל נכלולי היא יוצאת לחקור פרשה מסתורית שהולכת ומשנה צורה, מתגלה כמשהו הרבה יותר גדול ומסוכן. בין שני הגיבורים המקסימים נוצרים כמה רגעים של אינטימיות להמשיך לקרוא

אנומליסה: ביקורת

במרכז הסרט, אנימציה מועמדת לאוסקר, נמצאת סצנת מין ארוכה, מפורטת, נטורליסטית לחלוטין. היוצרים בחרו דווקא באקט מיני מזדמן כסיכוי לקשר בין בני אדם. הבחירות הבלתי שגרתיות האלה (יחסית לאמריקאים..) הן אלה שהופכות את המשל החינוכי הזה לסרט מעורר מחשבה ומיוחד באמת.
MV5BMjM1MzEyNTg3NV5BMl5BanBnXkFtZTgwMDAwMDE1NzE@._V1__SX1218_SY838_

מראה מראה שעל הקיר, מי האנושי ביותר בעיר?

"אנומליסה" מתרחש במציאות אפורה, מסויטת וריאליסטית להחריד, מציאות שיכולה לגרום לדיכאון מיידי. עולם שבו אנשים הם בובות דמויות אדם, פניהם, פני רובוט זהות, וקולם האטום חד גוני. בעולם הזה הגיבור שלנו, מייקל, עייף משיחות החולין הבטלות, מחוסר היכולת לגעת, להגיע לקשר משמעותי. למרבה האירוניה הוא מתפרנס מכתיבת מדריכים לשיפור שירות לקוחות, אבל הוא בעצמו מנוכר, בודד ודי אומלל. עד שהוא פוגש את ליסה בנסיעת עסקים.
צ'ארלי קאופמן, התסריטאי המהולל של "שמש נצחית בראש צלול" ו"להיות ג'ון מלקוביץ'" מביא את סרטו השני כבמאי. אחרי "סינקדוכה ניו יורק" עצום המימדים והמסורבל קאופמן בחר לספר סיפור אינטימי להמשיך לקרוא