לה לה לנד: ביקורת

ברור לי למה התלהבו כל כך מבקרי הקולנוע מסביב לגלובוס. "לה לה לנד" הוא בדיוק מסוג הסרטים שמגיחים אחת לכמה שנים, זוכים להלל סוחף מצד הביקורת וממשיכים משם לכיבוש האוסקר. סרטו השני של דמיאן שאזל, מי שקנה את עולמו עם הלהיט הסופר אינטנסיבי, דרמת החניכה המוסיקלית "וויפלאש", הוא מחזמר על עיר המלאכים, הכוכבים והפקקים: לוס אנג'לס. זהו שיר אהבה מתקתק ועצוב לחולמים, ליוצרים, לאופטימיסטים אבל מעל לכל – לקולנוע. זה מסוג הסרטים שחורטים על גופם את אהבתם העזה לאומנות השביעית ולמפעל הקולנוע המפורסם בתבל, הלא היא הוליווד. כמובן שהסרטים האלה מתוגמלים בנדיבות רבה מצד מחלקי הפרסים וכותבי הביקורות. כל זה לא אומר שמדובר דווקא בסרט רע. רחוק מכך.
mv5bnjqyoti5mdk0ml5bml5banbnxkftztgwmdk1mtc5ote-_v1_sy1000_sx1500_al_

"לה לה לנד" – כשהחברה גוררת אותך לשיעור סלסה

אמה סטון נהדרת בתפקיד הראשי. הכוכבת הנכונה של הרגע בתפקיד נערה תמימה המנסה להגשים את חלומה בעולם הזוהר– דימוי אופטימי ביותר ללא ספק. עם עיניה הפעורות והשיער הבוער היא שורפת את המסך בכל רגע, אפילו כשהיא מגזימה קצת, יוצרת גיבורה קולנועית משכנעת וכובשת. לידה, ראיין גוסלינג מרגיש מעט חיוור ו להמשיך לקרוא
מודעות פרסומת

מנצ'סטר ליד הים: ביקורת

מנצ'סטר שעל שמה קרוי הסרט היא עיר קטנטנה בפרברי בוסטון, מאותן עיירות בצפון מזרח ארצות הברית השוכנות לחופי האוקיינוס האטלנטי. אל הרחובות האפרוריים הנושקים למעגן הסירות מגיע לי צ'נדלר, גבר בשנות השלושים לחייו. החלק הכי בולט בפניו הנאות הן עיני הכלבלב עם המבט המיוסר תמידית. לי נאלץ לשוב לעיירת הולדתו בעקבות מותו של אחיו. שם הוא מגלה כי בצוואה ביקש האח כי דווקא לי ישמש אפוטרופוס לבנו בן ה- 16, פטריק. לי רחוק מלחבב את הרעיון. הוא שתיין, נוטה להתפרצויות זעם ולא בדיוק נמצא במצב של לקיחת אחריות על חיים של מישהו אחר. אך אמו של הנער לא מסוגלת לטפל בו, ועד שימצא פתרון אחר, לי עובר לגור בבית אחיו המנוח יחד עם האחיין.
mv5bmtyxmjk0ndg4ml5bml5banbnxkftztgwodcynja5ote-_v1_sy1000_cr006741000_al_

"מנצ'סטר ליד הים" – על שחפים ואנשים

לי צ'נדלר, הוא גיבור לא שגרתי לסרט אמריקאי, דמות שלא פשוט לבלוע. לאט לאט אנחנו מגלים את הסיבה למצבו. נחשפים למקור הטראומה שמכרסמת בו.
אך אל תצפו כאן לסיפור של גאולה נוצרית.
מסצ'וסטס נמצאת הכי רחוק שאפשר מהוליו להמשיך לקרוא

נעורים: ביקורת

הבמאי האיטלקי המוערך, פאולו סורנטינו, משחק בציפיות שלנו בסרטו החדש. הוא בוחר להשתמש בכישרונו הנדיר כדי לגרום לכל מה שמכוער בתודעה שלנו להיראות מלכותי, מרהיב ביופיו. את הזקנה הוא מצלם מקרוב, באהבה רבה, מקנה לה יופי חם. דווקא את ההדר המובן מעליו שעוטף את גיבוריו המבוגרים הוא מעצב כסינטטי ומלאכותי.
Youth-600x337

מעיין הנעורים

אחרי שהציג מחווה פומפוזית ל"דולצ'ה וויטה" של פליני בסרטו זוכה האוסקר "יפה לנצח", סורנטינו ניגש חדור אמביציה ליצור גרסה אסוציאטיבית לסרטו המפורסם ביותר של גאון הקולנוע האיטלקי, "שמונה וחצי", הכה יומרני גם כך.
כמו הסרט הקלאסי, גם הנוכחי מתרחש באתר מעיינות מרפא, אליו פורשים מפעם לפעם העשירים והמפורסמים בחיפוש אחר מנוחה, מרגוע ומסאז' טוב. שם, בין כרי הדשא הירוקים של שוויץ וצלצולי הפעמונים של העדרים הרועים באחו, מתחולל תהליך להמשיך לקרוא

אנומליסה: ביקורת

במרכז הסרט, אנימציה מועמדת לאוסקר, נמצאת סצנת מין ארוכה, מפורטת, נטורליסטית לחלוטין. היוצרים בחרו דווקא באקט מיני מזדמן כסיכוי לקשר בין בני אדם. הבחירות הבלתי שגרתיות האלה (יחסית לאמריקאים..) הן אלה שהופכות את המשל החינוכי הזה לסרט מעורר מחשבה ומיוחד באמת.
MV5BMjM1MzEyNTg3NV5BMl5BanBnXkFtZTgwMDAwMDE1NzE@._V1__SX1218_SY838_

מראה מראה שעל הקיר, מי האנושי ביותר בעיר?

"אנומליסה" מתרחש במציאות אפורה, מסויטת וריאליסטית להחריד, מציאות שיכולה לגרום לדיכאון מיידי. עולם שבו אנשים הם בובות דמויות אדם, פניהם, פני רובוט זהות, וקולם האטום חד גוני. בעולם הזה הגיבור שלנו, מייקל, עייף משיחות החולין הבטלות, מחוסר היכולת לגעת, להגיע לקשר משמעותי. למרבה האירוניה הוא מתפרנס מכתיבת מדריכים לשיפור שירות לקוחות, אבל הוא בעצמו מנוכר, בודד ודי אומלל. עד שהוא פוגש את ליסה בנסיעת עסקים.
צ'ארלי קאופמן, התסריטאי המהולל של "שמש נצחית בראש צלול" ו"להיות ג'ון מלקוביץ'" מביא את סרטו השני כבמאי. אחרי "סינקדוכה ניו יורק" עצום המימדים והמסורבל קאופמן בחר לספר סיפור אינטימי להמשיך לקרוא

הבן של שאול: ביקורת

"הבן של שאול", סרט השואה ההונגרי שמסעיר את העולם, יוצא סוף סוף בישראל. אחרי שהוכרז ע"י כל כיצירת מופת ונחשב לזוכה הבטוח בפרס האוסקר, אנחנו יכולים עכשיו לראות אותו בעצמנו.
אז האם הסרט שווה את המהומה?
MV5BMTc2NTA1MzQ2MV5BMl5BanBnXkFtZTgwOTI3MTI3NjE@._V1__SX1218_SY838_

בתוך שאול אוסלנדר

היצירה עוקבת בסבלנות אחר פעולותיו של שאול, אסיר יהודי במחנה ההשמדה אושוויץ, חבר הזונדרקומנדו. "הבן של שאול" מנסה להסתכל על השואה לא כמלודרמה כמקובל בקולנוע, אלא כהוויה. במשך כמעט שעתיים הסרט מתאר את החיים של אנשי הזונדרקומנדו, את הצבעים, הצלילים והתחושות בגיהינום הממוכן הזה. הבמאי לסלו נמש מביים את יצירת הביכורים שלו עם חזון מגובש. הוא רותם את הסגנון הריאליסטי הפופולארי בקרב במאי אירופה כדי להמחיז לנו את המציאות היומיומית בשואה. מצלמה רועדת שעוקבת אחר עורפו של הגיבור, אותם אלמנטים סגנוניים שנועדו בדרך כלל להציג את חייהם הקשים של בני מעמד הפועלים, מגויסים כאן כדי להראות את האופן שבו פועל מפעל המוות המכונה "אושוויץ". באמצעות שליטה מרשימה בכל האמצעים העומדים לרשותו של היוצר הוא מצליח להעביר לנו את תחושות המחנק, הדחיסות והתנועה הבלתי פוסקת בתוך מחנה ההשמדה.
נמש מספר לנו את סיפורו של בורג בתוך המכונה הזאת שמתחיל להסתובב לכיוון להמשיך לקרוא

ברוקלין: ביקורת

הפשטות של הסרט הזה מבלבלת. בין המועמדים המתוחכמים לאוסקר לסרט הטוב ביותר מפתיע לגלות את "ברוקלין", מלודרמה צנועה בטעם של פעם.
במרכז הסרט עומדת אישיותה החזקה של אליס לייסי (סירשה רונאן), נערה אירית צעירה. בבהירות, בכמה מהלכים דרמטיים הרי גורל, מתוארת ההתבגרות של אליס בתחילת שנות החמישים. סיפור התבגרות הנפרש על רקע הגירתה לארצות הברית, בחיפוש אחר עתיד טוב יותר.
MV5BMjI3Nzc5NjM0OV5BMl5BanBnXkFtZTgwODI0ODMxNzE@._V1__SX1218_SY838_

גאווה והגירה קדומה

כאשר נדמה לאליס שהיא מתחילה להתגבר על קשיי הקליטה בארץ הזרה, מגיעה הודעה טראגית ממולדתה. כלואה בין שני עולמות, שתי יבשות ושני גברים, אליס חייבת לעשות את ההחלטות הקשות. עכשיו היא תצטרך לבחור, והפעם לא מתוך הכרח אלא מתוך אהבה. האם הבחירה שבידי אליס היא מתנה או קללה?
"ברוקלין" הוא מלודרמה חסרת בושה להמשיך לקרוא

חדר: ביקורת

ג'ק (ג'ייקוב טרמבלי) אוהב את העולם שבו הוא חי. הוא אוהב את העציץ, אוהב את האסלה, אוהב את פיסת השמיים דרך החלון שבתקרה. ג'ק יחגוג בקרוב יום הולדת חמש והוא קשור מאוד לחדר שבו נולד, גדל וחי. חדר ממנו מעולם לא יצא.
MV5BMTY2MTM0Nzk0N15BMl5BanBnXkFtZTgwMzMzODgwNzE@._V1__SX1297_SY571_.jpg

מה לך בחוץ ילדה?

מאז שנחטפה בדרכה הביתה מבית ספרה, גיבורת הסרט (ברי לארסון) מוחזקת בחדר אטום במרתף של בית פרברי רגיל למראה. היא נכנסת להריון מהגבר הכולא אותה ויולדת ילד. האם והבן אף פעם לא יוצאים מהחדר, מתוודעים לעולם שבחוץ דרך מקלט הטלוויזיה הישן. את האוכל מביא להם הגבר בביקוריו הליליים.
האישה נחושה להעניק לבנה, ג'ק, ילדות נורמאלית בתנאים ההזויים בהם הם חיים. היא מספרת לג'ק שהחדר שלהם הוא העולם כולו, מספקת לו מציאות חלופית בה יוכל לגדול כילד מאושר. אך כשג'ק מגיע לגיל חמש האישה מבינה שאי אפשר להמשיך לנצח עם הסיפורים. הילד כבר גדול מספיק, חייבים לפעול.
החלק הראשון, המתרחש בשבי, דחוס, מתקתק כמו מטען עד לפיצוץ. אנחנו זוכים להצצה נדירה למשולש יחסים בלתי אפשרי. טבעת חנק שבה שלוש נפשות נאלצות לחיות. האם מנסה להרחיק את בנה מהגבר, מתמלאת פחד טהור בכל פעם להמשיך לקרוא