מנשה: ביקורת

כשאנחנו צועדים ברחוב, עושים קניות בסופר או מתייבשים בתור לרופא, אנחנו עושים זאת כתף אל כתף עם המון אנושי מגוון, חלקו הגדול נשים וגברים חרדיים. אבל כמה מאתנו אי פעם פיתחו איתם שיחה או לפחות עצרו לרגע וחשבו מה מתחבא מאחורי הכובעים רחבי השוליים?
BR8C0477.jpg

"מנשה" – איש חסיד היה

כאשר במאי הסרט, ג'ושוע וויינשטיין, התחיל להתעניין בחרדים בניו יורק הוא חיפש דמויות בולטות בקהילה וכך הגיע למשה מרדכי לאפפער, הוא מנשה לוסטיג. משה הוא גבר חסידי, שגרתי למראה, שגר באחת מהשכונות העניות ביותר בניו יורק. הוא עובד בעבודות מזדמנות, נעזר בקצבה ובין לבין גם מעלה ליו טיוב סרטונים קומיים מצליחים (ביידיש), תחת שם הבמה מנשה לוסטיג.

ביחד עם מפיק חרדי אמריקאי ומפיקים מישראל ג'ושוע ומנשה יצרו את "מנשה" סרט קולנוע עלילתי דובר יידיש שמספר את סיפור חייו האמיתי של מנשה: גבר חסידי טוב לב וקצת שלומפר, שהתאלמן לא מזמן ונאבק בקהילה שלו על הזכות לגדל את בנו. הרבנים דורשים ממנשה להתחתן מחדש כדי שיוכל לגדל את הבן, אך מנשה לא מעוניין להינשא בשנית ומנסה בכל כוחותיו להחזיר לו את בנו שחי אצל דודו הנוקשה.
מ"הסודות" ועד "שיינדלה", מ"שטיסל" ועד "למלא את החלל", מ"השבאבניקים" ועד ל"אושפיזין", בעשור האחרון התרבות הישראלית עוסקת באובססיביות ממש בחברה החרדית. ו"מנשה" הוא במובן מסוים מעין תשובה ריאליסטית לאותו גל שהופך את העולם החרדי לסביבה אקזוטית מופלאה שהציבור החילוני כה מסוקרן ממנה. הסרט, שנעשה ברובו ע"י חרדים, שואף להעניק לנו הצצה אינטימית יותר ובעיקר אותנטית ככל הניתן לעולמם.
ואין ספק שהוא מצליח בכך. העובדה שמנשה לוסטיג מופיע כאן בתפקיד עצמו ושיתר השחקנים בסרט הם חרדים מהקהילה שלו, הופכת את "מנשה" ליצירה שנמצאת על קו התפר שבין עלילתי לתיעודי. כך שהופעתו הנוגעת ללב של לוסטיג היא כבר לא תצוגת משחק מרשימה, זאת פיסת חיים טעונה בכנות אין סופית. תצוגת תכלית של אדם מיוחד, ברגע כה קשה בחייו. קשה להישאר אדישים.
IMG_2501

החבר'ה הטובים

אך בניגוד לתוכניות ריאליטי צעקניות שגם בהן אנשים נחשפים לעיננו בכל חולשותיהם, "מנשה" מכבד מאוד את הגיבור שלו ומתייחס אליו בחמלה גדולה. ובניגוד לחומר הנפיץ שבמרכזו, הסרט מתעקש להישאר מאופק מאוד לאורך כל הדרך. סיפורו של מנשה מסופר כאן בצבעים מימיים וכמעט חיוורים שמחלישים את המלודרמה. הבעיה היא שגם הדרמה של הסרט מתקשה להחזיק סרט באורך מלא ויש משהו דהוי ואפילו מעט נמרח ב"מנשה".
על חזקותיו וחולשותיו, "מנשה" הוא סרט ריאליסטי קטנטן ויפה שצובט בלב ומציע לנו מפגש אינטימי עם מי שאולי ממש ברגע זה חולף על פנינו ברחוב.
לב אורלוב
המדד של לב:
3.5
תודה שביקרתם ב"סירטונלה", ביקורות קולנוע קולעות ומחכימות.
אתם מוזמנים תמיד לשוב ולהתארח בבלוג, בכתובת: levorlov.wordpress.com
ועכשיו גם חפשו בפייסבוק: "סירטונלה"

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s