אהבה חסרה: ביקורת

הסרט החדש של גדול במאיה העכשוויים של רוסיה נפתח בסדרה של נופים חורפיים מושלגים. אנדרי זוויאגינצב ממקם אותנו בטריטוריה של קור, ריקנות ובדידות. העגמומיות והשלווה הקפואה הזאת צובעות את הסרט כולו, השומר על ריחוק רגשי מהטרגדיה שבמרכזו. סרטיו הקודמים של היוצר נפלו על ראשי הצופים, מוחצים אותם בכל כובד משקלו של העולם הקורס של גיבוריו. אך "אהבה חסרה" נוקט בגישה שונה. הסיפור כאן מעיק ופסימי בדיוק כפי שהיה בכל אחד מסרטיו של המאסטר הרוסי ("השיבה", "ילנה", "לוויתן"), אך הכאב של הסרט מטפטף אט אט, בשקט, אל תוך נשמתו של הצופה, וממשיך לצרוב זמן רב לאחר הצפייה.
MV5BMDQ5MzFkNTItZjk4NS00YWY2LWE5MGUtMGEwMjgxODk3YTMxXkEyXkFqcGdeQXVyNjkxOTM4ODY@._V1_

"אהבה חסרה" – ילד של אף אחד

ג'ניה ובוריס, זוג בתהליך גירושין. דירת המשפחה עומדת למכירה. נשאר רק להחליט מי יקח את הילד. אבל אף אחד מבני הזוג לא שש לקבל את המשמורת על בנם היחיד, אליושה בן ה12. ג'ניה עסוקה בבן זוגה החדש ובוריס בבת זוגתו הצעירה. נדמה שאיש לא מקדיש שבב מחשבה לילד. ויום אחד אליושה לא חוזר מבית הספר.

שני גיבורי הסרט הם אנשים קרים, מרוכזים אך ורק בעצמם ומתאכזרים איש לרעהו. והם ללא ספק הורים איומים. האם לא מפספסת הזדמנות להכריז כי כלל לא רצתה את הילד. כי אינה אוהבת אותו. אבל אז הילד נעלם והרגשות האימהיים שלה מצליחים לבקוע דרך שכבת האדישות ואגוצנטריות העבות שפיתחה עם השנים. כמה שהאנשים האלה מבחילים, וכמה שהדמויות שנפגוש במהלך הסרט יהיו גרועות אף יותר (למשל הסבתא), היוצר משכיל לא להפוך אותם לקריקטורות. אלה אנשים מרתיעים שקשה להימצא בנוכחותם, אך אי אפשר שלא לחמול אותם, קשה שלא להצטער בצערם.
זהו סיפורה של אמא שלא אוהבת את הילד שלה, וכשהיא מתחרטת, מתברר כי כבר מאוחר מדי. אנלוגיה ברורה ל"אמא רוסיה" שלא אוהבת את הבנים שלה. ואם זה לא מספיק שקוף, אז הגיבורה מופיעה בסוף הסרט לבושה בבגד ספורט בצבעי דגל רוסיה, עם הדפס ענקי של הכתובת "רוסיה". הפדגוגיות נוכחת מאוד בסרט, שכמו סרטו הקודם והמהולל של זוויאגינצב, "לוייתן", לא מנסה להסתיר את האג'נדה הבוערת שלו. כן, "אהבה חסרה", הוא משל אנושי אוניברסלי צלול ובעל תוקף, אבל גם, ואולי בראש ובראשונה, מדובר בכתב האשמה פוליטי בלתי מתפשר כנגד רוסיה של ימינו. האג'נדה הפוליטית בוערת בדמו של הקולנוען הנערץ, שמקפיד להחצין אותה באגרסיביות, אך כמו ביצירותיו הקודמות, גם כאן מדובר ביצירה רגשית ואינטלקטואלית מרובדת ומעמיקה ולא בפמפלט פוליטי.
data.jpeg

"אהבה חסרה" – אמא רוסיה לא אוהבת

"אהבה חסרה" סיפק לי עוד הזדמנות מרתקת לחוות את עולמו של היוצר הענק, שהוא מספר סיפורים מוכשר, פילוסוף והומניסט גדול. לחלק מהקהל הסרט יכול להיראות צנוע יחסית לסרטיו הקודמים, במיוחד מבחינה רגשית. אני דווקא מצאתי את הטון המרוחק, האלגנטי, של הסרט כאפקטיבי במיוחד לתכניו ולסגנונו של זוויאגינצב. זהו טון מרוחק, אך לא מנוכר. הנתק בין האנשים ששורר בעולם הסרט נחווה על כל גווניו, בעוצמה ובכאב, כמו גם ההבלחות האנושיות המועטות, שבולטות כמו כתמי דם על המישור המושלג. אז אולי גדולתו האמתית של היוצר היא ביכולתו ליצור סרט שלב גדול וחם פועם בו מתחת למעטה של קרח.
לב אורלוב
המדד של לב:
4
תודה שביקרת ב"סירטונלה", ביקורות קולנוע קולעות ומחכימות.
אתם מוזמנים תמיד לשוב ולהתארח בבלוג, בכתובת: levorlov.wordpress.com
ועכשיו גם חפשו בפייסבוק: "סירטונלה"
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s