להרוג אייל קדוש: ביקורת

"שיני כלב", סרט הביכורים של גיורגוס לנטימוס, יצא ב-2009 וזעזע את העולם. הסרט חסר הפחד השאיר את צופיו המומים ונסערים, גרף מועמדות לאוסקר הזר, הביא אחריו גל שלם של סרטים יווניים ביזאריים והזניק את הקריירה של יוצרו, שהפך מאז לאחד מהכוכבים החמים של הקולנוע העכשווי.
MV5BNjhlZmYzYWUtMDFmMy00NDI0LWFhNjgtYzYyMGFhMjk2ZjE0XkEyXkFqcGdeQXVyNjUwNzk3NDc@._V1_

"להרוג אייל קדוש" – מה עושות האיילות?

ההגעה של סרטו החדש, "להרוג אייל קדוש", להקרנות מסחריות בישראל מפתיעה ומשמחת. במיוחד לאור העובדה שאף סרט של היוצר לא הוקרן כאן באופן סדיר. "להרוג אייל קדוש" הוא כבר סרטו השני בשפה האנגלית, קדם לו "הלובסטר" מלפני שנתיים, גם הוא עמוס בכוכבים הוליוודיים. המעבר של לנטימוס לשפה האנגלית לא עידן ולא מסחר אותו. היוצר ממשיך בכל סרטיו לחקור את האזורים האפלים של ההוויה האנושית, ממצב את עצמו כמין היצ'קוק מודרני.

קבוצה סגורה של אנשים, עדיף משפחה, עומדת במרכז רוב סרטיו של הבמאי. קבוצה בעלת חוקים נוקשים ושליטה טוטאלית בחיי חבריה. הגיבור ינסה להיכנס לקבוצה, לפרוץ ממנה החוצה או לשנות את כלליה, בניסיון נואש וחסר סיכוי למתוח את גבולותיה. ותמיד יהיו קורבנות בנפש. ואיך אפשר בלי יחסים חולניים בין אנשים, התעללות נפשית ואלימות מכל סוג.
רוב הדברים נכונים גם לגבי סרטו החדש, בו לנטימוס משלב שאלות מוסר כבדות משקל עם מוטיבים על טבעיים ליצירת מותחן פסיכולוגי הופך קרביים.  סטיבן מרפי (קולין פארל) הוא מנתח לב בכיר. גם אשתו אנה (ניקול קידמן) היא רופאה מצליחה. יש להם שני ילדים מתוקים ובית גדול ויפה בפרברי לונדון. החיים נראים מושלמים עד שסטיבן מביא יום אחד הביתה נער צעיר (בארי קיגן) שעמו התיידד בעקבות אירוע מצער, שאת טיבו נגלה בהמשך. הכניסה של הנער לבית המשפחה מזכירה לנו מיד שאנחנו נמצאים בטריטוריה של זר הפולש למרחב המשפחתי הבטוח.

כמו אבא, כמו בן

יותר מכל יצירותיו הקודמות, "להרוג אייל קדוש" מזכיר סרט אימה מיינסטרימי. הסרט מזיע מרוב מאמץ למקם אותנו בטריטוריית הזוועה: טווה עלילה פרוורטית במיוחד, ממצה עד תום את השימוש בזוויות צילום גבוהות ונמוכות ליצירת האימה ועוטף הכול בפסקול אגרסיבי להגברת המתח. ויש כאן גם ניסיון לדון בשאלות מוסר ברומו של עולם: בתפקידה של אחריות ואשמה, חטא ועונש וגם סאטירה אכזרית על החברה הבורגנית ועל מוסד המשפחה. הכול מטופל בקור רוח, באכזריות מקפיאת דם, אבל גם בטונים גבוהים ובעזרת עולם דימויים מוקצן עד כדי גיחוך.
זאת פצצת מתח מרוכזת שמתקתקת בקצב לקראת סצנה שהייתה אמורה להיות קרשנדו אדיר, אבל היא נראית יותר כמו פארודיה על סרטיו של היוצר. כשיוצאים מהסרט, לא ברור אם היצירה החדשה של לנטימוס מתעלה מעל היותה זוועתון עם יומרות אומנותיות וייחוס מכובד.
"להרוג אייל קדוש" הוא מותחן מוסר מרשים שיספק את מעריציו של הבמאי, גם אם הוא רחוק מפסגתו. זהו פרק חדש ביצירתו הייחודית של לנטימוס, שלא לוקח שבויים וזוכה בקלות בתואר הסרט הכי נועז שהוקרן כאן זה זמן רב.
לב אורלוב
המדד של לב:
3.5
תודה שביקרתם ב"סירטונלה", ביקורות קולנוע קולעות ומחכימות.
אתם מוזמנים תמיד לשוב ולהתארח בבלוג, בכתובת: levorlov.wordpress.com
ועכשיו גם חפשו בפייסבוק: "סירטונלה"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s