האופה מברלין: ביקורת

יש ב"האופה מברלין" סצנה אחת, שולית למדי במקומה בהתפתחות העלילתית של הסרט, אך כזאת האוצרת בתוכה את המטען הרגשי של הסרט כולו. בסצנה הזאת גברת דתייה (סנדרה שדה) פוגשת לראשונה את העובד הגרמני החדש בבית הקפה של אלמנתו של בנה. אף דבר לא נאמר במפגש הזה באופן מפורש, אך ברור לצופה כי האישה המבוגרת הזאת מבינה הכול. היא יודעת בדיוק מאיפה הגיע ומה הוא מחפש בירושלים. זהו רגע קצר של בימוי שחקנים וכתיבה דרמטית רבת ניואנסים החושף את כשרונו של היוצר לצרוב בנשמת הצופים. כשרון שלצערי לא בא לידי ביטוי באופן מלא ומספק ביצירה בכללותה.
האופה מברלין באדיבות סרטי נחשון 09

"האופה מברלין" – מאפים בשמי ברלין

סרט הביכורים של אופיר ראול גרייצר מביא למסך את סיפורם של שני אנשים שנפגשים בעקבות אהבתם לאדם אחד, שחלק בינם את חייו. אלה הם ענת (שרה אדלר), אשתו של אורן (רוי מילר), ותומאס (טים קלקהוף), קונדיטור ברלינאי, אשר פגש את אורן באחת מנסיעות העסקים של השני והפך למאהבו הקבוע בעיר. כאשר אורן נהרג לפתע בתאונה, תומאס מחליט להגיע לארץ, לבדוק מי היה הגבר שכה אהב. בהגיעו לירושלים תומאס מבקר בבית הקפה הקטן והכושל שמנהלת ענת. הוא מציע את שירותיו ומתחיל לעבוד במקום, וזאת מבלי לומר דבר למעסיקתו.

התבנית הקלאסית בה אדם זר ובעל סוד גדול מגיע למסעדה כושלת ומפריח בה את השממה, מקבלת תפנית כאשר צופים מודעים היטב לסוד ולמשמעות האדירה שלו לבעלת המקום, וזאת רק היא שאינה יודעת דבר. האמנם אינה יודעת?
למרות נושאיו כבדי המשקל, "האופה מברלין" הוא סרט שנעים מאוד לשהות במחיצתו: הוא נאה למראה, ומתייחס בטוב לב ובחמלה רבה וכנה לכל גיבוריו. אך נראה שהנעימות הזאת, אינה פועלת בהכרח לטובת הסרט. "האופה מברלין" מתנהל כולו באווירה החורפית המאופקת שמסתירה תחתיה אפקטיביות רגשית אדירה. אפקטיביות הנבנית בעזרת שירטוט מדויק של דמויות מסקרנות וטווית מערכת יחסים מורכבת המתפתחות באופן נבון ומדוד. אך כאן גם נמצאת המגרעה העיקרית של הסרט. הוא נשאר יותר מדי באזור הנוחות, מלטף את צופיו וחומל את גיבוריו, אבל לא מעז להתעמק באופן חריף יותר בעולם שייצר ובהווייה של גיבוריו ולכן גם אינו נחרט בזיכרון לאורך זמן.
בלב הסרט ניצב הנכס העיקרי שלו, הליהוק המבריק של טים קלקהוף הגרמני לתפקיד הראשי של תומאס. זאת הופעת משחק נהדרת המחזיקה את משקל הסרט כולו. כמו בסרט עצמו, יש בה איפוק רגשי האוצר בתוכו סערת רגשות אדירה שרק מחכה להתפרץ. השחקן גדול הגוף מצליח לעצב גיבור מגודל ומגושם עם נפש עדינה ומיטיב לבטא דרך מבטיו בלבד את העולם הרגשי הסוער של אדם צעיר שעולמו חרב ונבנה אט אט מחדש.
האופה מברלין באדיבות סרטי נחשון 11 (1)

"האופה מברלין"

אך מול הופעת המשחק הבלתי נשכחת הזאת, נמצאת הטעות העיקרית של יוצרי הסרט. הליהוק של נסיכת הקולנוע הישראלי, שרה אדלר הגדולה ("מדוזות", "איה", "פוקסטרוט"), התברר כטעות אסטרטגית הרסנית. אדלר המלנכולית והמעופפת לא מתאימה באופן קיצוני לדמותה של ענת, מי שמנהלת בכוחות עצמה עסק ומי שהאסרטיביות שלה מהווה חלק דומיננטי בעלילת הסרט. לא משנה כמה מוכשרת אדלר, הליהוק שלה כל כך צורם, שחריץ עמוק נבקע בלב הדרמטי של הסרט: האבל המשותף של תומאס וענת.
אין כל זה מעיד שהסרט אינו סוחף או מספק מבחינה רגשית. למרות מגרעותיו, "האופה מברלין" מספק חווית צפייה ראויה לימי החורף הקרים. צילומי האוכל המגרים במיוחד, כמו ההתפתחות הבוגרת והרגישה של עלילת הסרט יקסמו, ובצדק, לקהל רב שעוד עשוי להפוך את הסרט ללהיט קופתי לא קטן.
לב אורלוב
המדד של לב:
3.5
תודה שביקרתם ב"סירטונלה", ביקורות קולנוע קולעות ומחכימות.
אתם מוזמנים תמיד לשוב ולהתארח בבלוג, בכתובת: levorlov.wordpress.com
ועכשיו גם חפשו בפייסבוק: "סירטונלה"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s